<h1>הרוקח סימן ס"ח</h1>
<h2>דף מח.</h2>
בגד מטונף אין לשפוך עליו מים. דאמר בפ' נוטל (קמ"ב ע"ב) בגד שעליו לשלשת מקנח בסמרטוט היתה של עור נותן עליו מים עד שתכלה. אסור לפרוס בגד על מים כדאמר במס' י"ט בפ' המביא (ל' ע"א) ובשבת (מ"ח ע"א) ובפ' שואל (קמ"ח ע"ב) לפרוס סודר עלייהו דלמא מיטמיש במיא ואתי לידי סחיטה. בריש במה טומנין (דף מ"ח) חזייה דפר' סודרא אפומא דכובא ואנח עליה נטלא דאסור. בזבחים בפרק דם חטאת (דף צ"ד) אמר רבא זרק סודר במים חייב אבל כסוי שכר בגד שאינו מקפיד אם ישרה במים מותר לסוחטו כדאיתא בפ' דם חטאת. עור הרך משכשכו במים ולא מכבסו כרב חייא בר אשי דבר כבוס הוא במיים שייך כבוס ולא ביין ושמן כדמשמע בריש המביא כדי יין (ד' ל'). בשלהי ר"א אומר תולין (קמ"א ע"א) אחדא אפומא דשישא אסור אבל ביין לא הוי מלבן משום הכי מסננין את היין בסודרין. דבר שאינו מקפיד כגון קנוח ידיו במפה או בטבילה במטפחת מותר דדמי להא דפ"ב דביצה (דף י"ח) מערמת וטובלת בבגדי', ובפרק חבית (קמ"ז ע"ב) מסתפג אדם באלונטית, ובפרק בתרא דיומא (ע"ז ע"ב) עובר במים ובלבד שלא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו. בפ' רא"א תולין (ד' קמ"א) טיט שעל גבי בגדו מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ.
<h2>דף עג.</h2>
בגד מטונף אין לשפוך עליו מים. דאמר בפ' נוטל (קמ"ב ע"ב) בגד שעליו לשלשת מקנח בסמרטוט היתה של עור נותן עליו מים עד שתכלה. אסור לפרוס בגד על מים כדאמר במס' י"ט בפ' המביא (ל' ע"א) ובשבת (מ"ח ע"א) ובפ' שואל (קמ"ח ע"ב) לפרוס סודר עלייהו דלמא מיטמיש במיא ואתי לידי סחיטה. בריש במה טומנין (דף מ"ח) חזייה דפר' סודרא אפומא דכובא ואנח עליה נטלא דאסור. בזבחים בפרק דם חטאת (דף צ"ד) אמר רבא זרק סודר במים חייב אבל כסוי שכר בגד שאינו מקפיד אם ישרה במים מותר לסוחטו כדאיתא בפ' דם חטאת. עור הרך משכשכו במים ולא מכבסו כרב חייא בר אשי דבר כבוס הוא במיים שייך כבוס ולא ביין ושמן כדמשמע בריש המביא כדי יין (ד' ל'). בשלהי ר"א אומר תולין (קמ"א ע"א) אחדא אפומא דשישא אסור אבל ביין לא הוי מלבן משום הכי מסננין את היין בסודרין. דבר שאינו מקפיד כגון קנוח ידיו במפה או בטבילה במטפחת מותר דדמי להא דפ"ב דביצה (דף י"ח) מערמת וטובלת בבגדי', ובפרק חבית (קמ"ז ע"ב) מסתפג אדם באלונטית, ובפרק בתרא דיומא (ע"ז ע"ב) עובר במים ובלבד שלא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו. בפ' רא"א תולין (ד' קמ"א) טיט שעל גבי בגדו מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ.
המלבנו ירושלמי הדא איתת' דשרקא מעילא חייבת משום ליבון. בפ' חבית (קמ"ז ע"א) המנער טליתו בשבת ובחדשים ובאוכמי וקפיד עליהם והניעור הוי כמלבן אבל ישנים או לבנים אין מקפיד עליהם מותר.
<h2>דף קמב:</h2>
בגד מטונף אין לשפוך עליו מים. דאמר בפ' נוטל בגד שעליו לשלשת מקנח בסמרטוט היתה של עור נותן עליו מים עד שתכלה. אסור לפרוס בגד על מים כדאמר במס' י"ט בפ' המביא (ל' ע"א) ובשבת (מ"ח ע"א) ובפ' שואל (קמ"ח ע"ב) לפרוס סודר עלייהו דלמא מיטמיש במיא ואתי לידי סחיטה. בריש במה טומנין (דף מ"ח) חזייה דפר' סודרא אפומא דכובא ואנח עליה נטלא דאסור. בזבחים בפרק דם חטאת (דף צ"ד) אמר רבא זרק סודר במים חייב אבל כסוי שכר בגד שאינו מקפיד אם ישרה במים מותר לסוחטו כדאיתא בפ' דם חטאת. עור הרך משכשכו במים ולא מכבסו כרב חייא בר אשי דבר כבוס הוא במיים שייך כבוס ולא ביין ושמן כדמשמע בריש המביא כדי יין (ד' ל'). בשלהי ר"א אומר תולין (קמ"א ע"א) אחדא אפומא דשישא אסור אבל ביין לא הוי מלבן משום הכי מסננין את היין בסודרין. דבר שאינו מקפיד כגון קנוח ידיו במפה או בטבילה במטפחת מותר דדמי להא דפ"ב דביצה (דף י"ח) מערמת וטובלת בבגדי', ובפרק חבית (קמ"ז ע"ב) מסתפג אדם באלונטית, ובפרק בתרא דיומא (ע"ז ע"ב) עובר במים ובלבד שלא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו. בפ' רא"א תולין (ד' קמ"א) טיט שעל גבי בגדו מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ.
<h2>דף קמז.</h2>
המלבנו ירושלמי הדא איתת' דשרקא מעילא חייבת משום ליבון. בפ' חבית המנער טליתו בשבת ובחדשים ובאוכמי וקפיד עליהם והניעור הוי כמלבן אבל ישנים או לבנים אין מקפיד עליהם מותר.
<h2>דף קמח:</h2>
בגד מטונף אין לשפוך עליו מים. דאמר בפ' נוטל (קמ"ב ע"ב) בגד שעליו לשלשת מקנח בסמרטוט היתה של עור נותן עליו מים עד שתכלה. אסור לפרוס בגד על מים כדאמר במס' י"ט בפ' המביא (ל' ע"א) ובשבת (מ"ח ע"א) ובפ' שואל לפרוס סודר עלייהו דלמא מיטמיש במיא ואתי לידי סחיטה. בריש במה טומנין (דף מ"ח) חזייה דפר' סודרא אפומא דכובא ואנח עליה נטלא דאסור. בזבחים בפרק דם חטאת (דף צ"ד) אמר רבא זרק סודר במים חייב אבל כסוי שכר בגד שאינו מקפיד אם ישרה במים מותר לסוחטו כדאיתא בפ' דם חטאת. עור הרך משכשכו במים ולא מכבסו כרב חייא בר אשי דבר כבוס הוא במיים שייך כבוס ולא ביין ושמן כדמשמע בריש המביא כדי יין (ד' ל'). בשלהי ר"א אומר תולין (קמ"א ע"א) אחדא אפומא דשישא אסור אבל ביין לא הוי מלבן משום הכי מסננין את היין בסודרין. דבר שאינו מקפיד כגון קנוח ידיו במפה או בטבילה במטפחת מותר דדמי להא דפ"ב דביצה (דף י"ח) מערמת וטובלת בבגדי', ובפרק חבית (קמ"ז ע"ב) מסתפג אדם באלונטית, ובפרק בתרא דיומא (ע"ז ע"ב) עובר במים ובלבד שלא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו. בפ' רא"א תולין (ד' קמ"א) טיט שעל גבי בגדו מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ.
